תוכן

יג) גם צריך שתדע, כי במקום שאנו מונים בחינת הפנים, אין בחינת האחוריים נמנת במספר כלל, לפי שאם הפנים נופלים, כ"ש האחוריים הטפלים להם. ולכן בג' ההויו"ת הראשונות שמנינו בחי' הפנים, לא זכרנו בהם האחוריים כלל, זולתי בהוי"ה הד' דב"ן, שלא מנינו הפנים אלא האחוריים לבדם, וכמו שגם לזה נבאר טעמו לקמן בע"ה. גם צריך שתדע, כי כל מקום שיש שני מספרים שוין, אין אנו מונים שניהם, המשל בזה, כי הנה נתבאר, כי הי' אותיות דמלוי ס"ג, והי' דמ"ה ירדו בבריאה, ולכן כיון שמנינו בחי' העשר דס"ג, אין אנו מונים הי' דמ"ה. וכמו שביארנו, כי גם המדרגה השביעית, שהיא מספר י' אותיות המלוי שבכל הוי"ה, לא היינו מונים כלם, אלא לפי שהם חלוקות במלוייהם, זה ע"ב, וזה ס"ג, וזה מ"ה, וזה ב"ן. וטעם לזה הוא מובן, כשנקדים הקדמה אחרת, והיא, כי הנה כאשר המדרגות שוות במציאותם, שתיהם נשארות במדרגה העליונה שבהם. פי', כי הנה המדרגה החמישית דס"ג ודמ"ה, שהם בחי' י' אותיות המלוי שלהם, שתיהם נפלו בבריאה, ואמנם עשר אותיות המלוי דמ"ה, לא ירדו בבריאה במקום הראוי להם עם שאר ניצוצי מ"ה, אלא נשארו מחוברים למעלה בי' אותיות מלוי דס"ג, להיות שוים במספרם י' וי'. וזהו הטעם שי' אותיות דמלוי ס"ג הכנסנום במספר הרפ"ח ניצוצין, אבל יו"ד אותיות מילוי דמ"ה. לא הכנסנום במספר הרפ"ח ניצוצין, כמו שתראה למעלה. והענין הוא במה שנודע, כי ההוי"ה דע"ב היא ירדה ונפלה בבריאה טרם שאר ההויו"ת, כי הנאצלת והמולכת בתחלה, היא הנשברת והנופלת בתחלה, ונודע כי ע"ב נאצלה תחלה, ולכן נפלה תחלה. וכן עד"ז בס"ג מ"ה ב"ן. ונמצא, כי כשירדו הי' אותיות מלוי דמ"ה, כבר מצאו שם בבריאה, את הי' אותיות דמלוי ס"ג, ובפגעם בהם, נתחברו עמהם, ונתעכבו שם, ולא ירדו עוד למטה במקומם, להיותם שוים במספרם כנזכר. אבל המדרגה הז' שבהם, אשר חלוקים במספרם, כי זה ס"ג, וזה מ"ה, ואינם שוים. לכן לא נכללו יחד במספר אחד, ולכן כשירד בחי' מספר מ"ה, ירדה עד מקומה עצמה, ולא נתעכבה עם הס"ג העומדת למעלה ממנה בבריאה עצמה, ולכן הס"ג והמ"ה נכנסו בפרטות כל אחד, במספר הרפ"ח ניצוצין. והנה גם מספר מדרגה הג' שבמ"ה, שהיא מספר כ"ו, נכנסה במספר הרפ"ח נצוצין, לפי שמן הע"ב והס"ג לא ירדה שום מדרגה ג' כנז'. והרי נתבאר טעם השינוי, שיש בג' הויו"ת: ע"ב, ס"ג, מ"ה.